לפני ששת הימים

סיפורה של סיירת חטיבה 7 נטווה לאורך שנים של אימונים, פעולות מבצעיות ומשמעת ברזל שהפכו את הפלס"ר ליחידה מובחרת בשריון הישראלי. עמוד זה מוקדש לתקופה המכוננת שקדמה למלחמת ששת הימים — השנים שעיצבו את הסיירת והכינו אותה לשעת המבחן. חטיבה 7 הוקמה בראשית שנות החמישים בפיקודו של אלוף שלמה שמיר, ועמה נולדה גונדת הסיירת המשוריינת שפעלה מתוך מצודת יואב בג'יפים, קומנדקרים וזחלמ"ים.

לקראת מבצע קדש ב-1956 צומצמה הגונדה לפלוגה בשם "סיירת חטיבה 7", והיא הובילה את החטיבה דרך מעבר הדייקה לכיבוש מוצבי אום קטף — וזכתה בציון לשבח על פעילותה. בין מבצע סיני לששת הימים הייתה חטיבה 7 חטיבת השריון הסדירה היחידה בצה"ל. לוחמי הפלס"ר הובילו כוחות, איתרו נתיבים, ביצעו תצפיות קרביות והשתתפו בקרב על המים, במבצע סמוע ובפעולות נוספות.

המשמעת המפורסמת של מפקדים כגורודיש ובן-ארי בנתה יחידה שמסוגלת לפעול תחת לחץ ולמלא משימות בדייקנות. ותיקים כמו רס"ר חיים לביא — "עציון" — שהצטרף ב-1960 והחליט להישאר בקבע, מייצגים את רוח הלוחמים שראו בפלס"ר את ביתם. העמוד מציג עדויות, מסמכים וכתבות מהתקופה, ובהם כתבתו של יוסי ביילין "שריון ומשמעת" — המספרת את הסיפור לא מפי הגנרלים, אלא מפי הלוחמים עצמם.