פלס"ר סימן 7

אחרי שזכו בתואר פלוגה מצטיינת בתרגיל החטיבתי האחרון ועברו לבט"ש בחברון, חוזר הצבע הירוק–שחור ללחיי הלוחמים בפלס"ר 7. הנוסחה של המ"פ החדש: חזרה לכשירויות הבסיס והיכרות עם הטנקים. המועמדים לגיוס כבר עומדים בתור להצטרף להצלחה.

רואים 7:7

"הלוחמים שלי צריכים להסתכל על הקרקע, לראות עקבות של זחל ולדעת איזה סוג טנק עבר כאן". כך, במילים מדויקות, מבהיר רס"ן יפתח נורקין את הציפיות שלו מלוחמיו, חיילי פלס"ר 7. בשנה האחרונה, מאז מינויו למ"פ עברה הפלוגה תהליך מואץ של התמקצעות. אחד הדברים החשובים ביותר מבחינתו היה ללמד את הלוחמים על הטנקים עצמם.

"אחרי מלחמת לבנון השנייה הבינו שצריך להחזיר את הלוחמים לכשירויות הבסיס, ובמקרה של הפלס"ר", הוא מחדד, "הבסיס היא היכרות עם טנקים".

אמר ועשה. לתהליך ההכשרה שעברו לוחמי היחידה נוסף שבוע שת"פ טנקים. באותו שבוע למדו לוחמי הפלס"ר וגם הרגישו מעשית לאילו טווחי אש מסוגל הטנק להגיע, איך נוסעים בטנק ואיך פורקים ממנו. "זה היה שת"פ לכל דבר ועניין", אומר רס"ן נורקין, "מעבר לרווח המקצועי, יש גם רווח בכך שהם מכירים את השריונרים ורואים כיצד הם עובדים. יש יתרונות ברורים בהכרת הצרכים המקצועיים של חטיבת שריון. כשאתה יודע איך חטיבת שריון נעה ופועלת, אתה יודע איזה סוג תצפית היא מחפשת ורוצה. והלוא לשם כך הוקם הפלס"ר - גוף כלאיים בין שריון לחי"ר - כדי להקדים את כוח השריון ולתצפת עבורו".

הצופה שלפני הטנק

כששואלים את מח"ט 7 אל"מ רועי אלקבץ איך אפשר לאפיין את הפלס"ר של החטיבה הוא עונה מיד: "הפלוגה הזו היא העיניים שלנו בשטח. המחושים שמקדימים את הכוח". עבורו מדובר ביחידה ייחודית, שמעניקה לחטיבת השריון גמישות בהפעלת הכוחות. "באמצעות התצפית ומתן מידע מדויק ושוטף, הפלוגה הזאת נותנת לי את האפשרות להפעיל את הטנקים מהאגפים", הוא אומר.

תפקיד איסוף המודיעין על האויב ועל הקרקע מחייב את הלוחמים - ה"חי"ריונרים" - לדעת לעבוד בסביבה עצמאית לגמרי. לדעת לעבוד מול מג"ד, לעלות מולו בקשר ולהגיד לו מה האיום. "הפלס"ר מאד חיוני לנו", אומר אל"מ אלקבץ, "בין במתאר הגנתי או בהתקפי. הם מבצעים איסוף קרבי ודואגים להעביר אותו אלי. המידע משמש אותי ויורד ממני עד למטה".

בתהליך איסוף המודיעין פלס"ר השריון צריך לקחת בחשבון את הקרקע בעיניו של השריונר. בין היתר, עליה לדעת היכן הטנקים יכולים לעבור והיכן לא, תוך התחשבות בקצב של הטנקים וחיפוש קווי עמדות טובים.

"פלס"ר שריון מתמחה בראש וראשונה ביכולות סיור", מחדד המח"ט אל"מ אלקבץ את ההבדלים בין פלס"ר חי"ר לזה של השריון. "תפקיד פלס"ר השריון הוא לעבוד עם טנקים."

זאת המומחיות של הפלוגה. מכיוון שנדרשת יכולת תצפית קלה במקומות שבהם קשה להגיע עם טנקים, כמו צוקים ואזורים הרריים, יכולות האיסוף והתצפית תופסות כאן נתח מרכזי.

פרט לאיסוף המודיעיני, הפלס"ר מבצעת בעת מלחמה משימות נוספות כדוגמת סיור, ניווט, ניתוב כוחות, הולכה והכוונה של טנקים או מסק"רים, הפעלת אש, ארטילריה וטיווח, גילוי וזיהוי של אב"כ ועוד.

מכיוון שמדובר ביחידה גמישה שמשמשת את החטיבה במקומות בלתי עבירים לכוחות טנקים, יש לחיילי הפלוגה ידע רב בהסוואה והם גם בעלי כושר גופני כשלוקחים בחשבון את המשקל הכבד שסחבו הלוחמים. בתרגיל החטיבתי ביולי השנה, נראה שמדובר בכושר גופני גבוה מאוד. הפלס"ר זכתה להיות הפלוגה המצטיינת החטיבתית לאורך כל תקופת האימון. החי"ריונרים התאמנו על כל מה שהם יודעים, החל באמצעי הניווט, דרך יכולת ניתוב והובלת כוחות משוריינים ועד לבניית עמדות הסוואה והכוונת אש.

"התרח"ט נגע בהמון אפשרויות שלא תורגלו בפלס"ר כבר הרבה זמן, כמו ניתוב והובלת טנקים ועבודה בכל צורות הקרב הקיימות לפי תרחישים שונים", אומר רס"ן נורקין. "ותיקי הפלס"ר לא זוכרים אימון כזה מורכב בעשר השנים האחרונות. כל לקחי התרגיל יושמו בצורה מעמיקה ומקצועית."

מ"פ–מג"ד

לא רק מלוחמי הפלס"ר נדרשות התמחויות ייחודיות, אלא גם מהעומד בראשה. רס"ן נורקין אחראי על הכשרת הלוחמים, על הפעילות המבצעית ונמצא בקשר ישיר עם המפח"ט.

"התפקיד הזה דורש ממך לדעת להסתכל על דברים משתי נקודות מבט", מסביר רס"ן נורקין. "פעם אחת דרך עיניו של הלוחם הפשוט ופעם שנייה דרך עיניו של המח"ט. מצד אחד אתה פועל עם החיילים ברמה הפלוגתית כל הזמן, נוגע בכל הדברים בידיים. מצד שני אתה עובד מול המח"ט ישירות, אין לך מג"ד שאתה יכול להתייעץ איתו. זה אתגר לא פשוט אבל משתלם."

רס"ן נורקין, 28, מתקבל בחטיבה 7 כמג"ד לכל דבר. אפילו לערבי מג"דים הוא מוזמן. לוחמי הפלס"ר מעידים שלעיתים החשיבה הפיקודית של המ"פ שלהם נוטה יותר לשריון מאשר לחי"ר. הוא מעיד על עצמו כי תמיד היה הכלאה של שריונר וחי"רניק אבל זה לא אמור להפתיע אף אחד. אחרי הכול רס"ן נורקין צמח בחטיבה 7. במלחמת לבנון השנייה שהה בטיול שחרור בארצות הברית וחזר להילחם לקראת סוף המלחמה.

בפברואר 2007, שנה לאחר השחרור התגייס מחדש לצבא. את חזרתו לצה"ל התנה בדבר אחד: לפקד על פלס"ר 7. אל הפלוגה הצטרף כשהיא תפסה קו בצפון תחת חטמ"ר סער. גם היום זוכרים הלוחמים את העבודה הרבה שנדרשה להפוך את המוצב לראוי יותר לפעילות. רס"ן נורקין היה הראשון לנקות את הזבל שהצטבר במקום ולנכש את העשבים שהצטברו. המפקד, שהיה הראשון להשכים והאחרון להפסיק את העבודה, קנה את לב חייליו החדשים. "אתה רואה מ"פ שעובד יחד עם כל הפלוגה, ואפילו קשה יותר", אומר סמל אלון מזרחי. "אז הבנו שיש לנו מפקד מיוחד. יש לו יותר רעל ומוטיבציה מכל החיילים בפלוגה גם יחד."

רס"ן נורקין מרוצה אומנם מהעבודה בתוך החטיבה "הן בפן האישי ביני למח"ט והן בפן המקצועי–מבצעי" אולם הוא מודה שאין זה פשוט לגדול כפלס"ר בתוך חטיבת שריון.

דוגמה לכך ניתן היה למצוא בפעילות הבט"ש של הפלוגה. "הבעיה היתה באופי הפעילות בבט"ש ובמיקום שלו", הוא מסביר. "לוקחים כוח עם כשירות ומיומנות מאוד מסוימים ומפעילים אותו כמו יחידות חי"ר רגילות. זה מיצוי לא נכון של הכוח." בעקבות פעילותו עברה הפלוגה לפעילות בט"ש באזור חברון, בקו תרקומיה, שם לדברי הלוחמים "אף פעם לא משעמם". הפעילות כיום כוללת סיורי שמירה על הגדר, ביצוע מעצרים וגם פעילות ייעודית מובהקת - תמרון כוחות השריון של החטיבה באזור.

ירידה לצורך עליה

יותר מהכול מפקד פלס"ר 7 נחוש. הליכתו מהירה, עיניו ממוקדות והוא מסרב לתת לאחרים לנהוג בג'יפ הסופה כשהוא יושב בתוכו. הוא תמיד חייב להיות זה שבשליטה, בין אם מדובר בלנקות תלוליות או לנהוג תוך היאבקות מתמידה בטלטולי הדרך וברעידות הרכב העקשן, הוא יוצא לסיור שטח עם הקמ"ן, אחד מהקמב"צים וקצין הפרויקטים שלו. מטרת הסיור היא הכנה למבצע חטיבתי במערב חברון. הם מחפשים יחד מקומות מסתור אליהם יוכלו להימלט המחבלים המבוקשים שהם יחפשו. כשהוא שקול, מתחבט ומרוכז, רס"ן נורקין מריץ בראשו את כל התרחישים האפשריים. הוא מכניס את עצמו לראשו של האויב, מדמיין מה יהיו צעדיו ולאן יימלט. "האויב חכם", הוא מסביר לקצינים. "הוא מכיר את השטח כמונו. ולנו יש אחריות להקדים ולהפתיע אותו."

הוא עצמו מכיר את השטח היטב ומזהה את הפניות לפי המהמורות שבדרך. במהלך סיור חולף הג'יפ על פני פנייה צדדית קטנטנה לנתיב בלתי מזוהה. לפני שהנוכחים יספיקו להתלונן - "אבל פספסנו ארוחת צהריים" - הוא נכנס להילוך אחורי וחוזר לבדוק אותו. רס"ן נורקין יוצא מהג'יפ ומסתכל לעבר השביל התחתון, שם הוא רוצה לבדוק מקומות מסתור. "הסופה תאכל את הירידה הזאת בלי מלח", הוא אומר בביטחון, רגע לפני שאנחנו יורדים.

לאחר הסיור הקצר מנסים לחזור בעלייה הבלתי אפשרית. הוא מבקש מכל הנוסעים לצאת, ומדריך אותם היכן להציב אבנים גדולות כדי שיוכל לטפס עם הג'יפ. עקשנותו מתגלה אפילו כנגד חוקי הפיזיקה. הג'יפ מגיע למצב שבו גלגל אחד שלו באוויר, אבל החי"ריונר לא מוותר. הוא דורך על הדוושה בכל הכוח, מעיף חול באוויר וממשיך לנסות עד שהוא מבין שמדובר במקרה אבוד. קריאה קטנה בקשר להאמר הלוחמים שנמצא באזור - והג'יפ מועלה בעזרת כבל.

משריינים מקום

בעבר הלא רחוק רוב לוחמי הפלוגה הגיעו לשם מהגדודים ורובם לא בחרו בפלס"ר כאפשרות המועדפת עליהם. היום, בעקבות תהליך ההתמקצעות והצטיינותה בתרגיל החטיבתי, מצביעים בחטיבה על עלייה מרשימה במוטיבציה לגיוס לפלוגה. לדברי המח"ט אל"מ אלקבץ לגיבוש האחרון, שנערך לפני חודשיים, הגיעו כמעט פי 1.5 יותר מלש"בים לעומת המחזורים הקודמים.

גם נתוני הקצונה מעודדים וכיום יש תחרות על כל הקצאה של יציאה לקק"צ. רס"ן נורקין מבטיח כי רק חיילים הראויים לכך יזכו לצאת לקצונה. "חייל לא יהיה מפקד אם הוא לא טוב מספיק. אנחנו לא מתפשרים. מי שפה לא מסתפק בלהיות טוב. הוא צריך להיות מצוין."

גם באיוש תפקידי הפיקוד חלה תמורה. אם בעבר כמחצית מתפקידי המפק"צים בפלס"ר אוישו ע"י סמלים, הרי שעכשיו מתמודדים על התפקיד שניים עד שלושה קצינים שצריכים להוכיח את עצמם. בנוסף מסתמנת מגמה לפיה בוגרי קורס קצינים, הסג"מים הטריים, מבקשים לחזור לפלוגה כלוחמים ולא להישאר לפקד בהכשרות. "היחס של הפלס"ר כלפי עצמו השתנה", מסביר רס"ן נורקין.